משולש תאונות הדרכים : אדם, תשתית, רכב !!!

הסיבה להתרחשות של תאונות הדרכים מורכבת ותלויה במשולש הכולל: הגורם האנושי – הנהג, התשתית – מצב הכביש, ומצב כלי הרכב.

התנהגות הנהג הינה הגורם הדומיננטי להתרחשות של תאונת דרכים. הדבר מתבטא במצבים הכוללים : חוסר תשומת לב, היסח דעת למשל שימוש בנייד או התעסקות אחרת בזמן נהיגה המשפיעה ריכוז בנהיגה, נהיגה עבריינית בניגוד לחוקי התעבורה, כגון אי ציות לתמרורים, נהיגה בשכרות, בעייפות, וכן נהיגה ועוד.

לגבי התשתית כגון, כבישים שלא מתוחזקים כראוי, שילוט לא ברור, כבישים ללא הפרדה בין נתיבים, מהמורות כביש, כתמי שמן על הכביש, מפגעים בטיחותיים, חוסר תאורה, עלולים לגרום לתאונות דרכים.

לגבי מצב כלי הרכב כגון, כלי רכב ישן או רכב שלא מתוחזק באופן סדור. ישנם היום כלי רכב המאובזרים במערכות התראה המסייעות לנהגים לעורר תשומת לבם לסכנות ובכך למזער התרחשות אפשרית של תאונה.

למרות האמור עולה כי הגורם האנושי הוא הגורם הדומיננטי !!!

הסיבות העיקריות להתרחשותן של תאונות לפי משטרת ישראל:

אי-ציות לרמזור, סטיה מנתיב, אי מתן זכות קדימה, אי שמירת מרחק, מהירות מופרזת ביחס לתנאי הדרך, אי מתן זכות להולכי רגל במעבר חצייה.

סוגי תאונות דרכים :

ניתן לקטלג את סוגי תאונות הדרכים באופנים שונים, כגון הגדרה לפי המעורבים בתאונה. תאונה בין כלי רכב להולך רגל, תאונה בין כלי רכב לעצם נייח, תאונה בין 2 כלי רכב או יותר, תאונת שרשרת שבה יש תאונה מרכזית שגורמת לתאונות דרכים משניות בדרך כלל נוצרת בנסיבות של בלימות פתע או אי שמירת מרחק.

כמו כן ניתן לקטלג תאונות באופן הבא: תאונה נזק בלבד (נ"ב), תאונה עם חבלות של ממש (חבל"ש), תאונה קטלנית שבה מת אדם. 

תאונת פגע וברח שהמאפיין בה הוא שמי שגרם לתאונה בורח ממקום התאונה מבלי להזדהות ולא עוזר או מזמין כוחות הצלה לסייע לנפגעים. יוער כי החוק ובתי המשפט נוטים להמיר עם נהגים שמורשעים בעבירת ההפקרה, ואף יש ענישה גם לגבי מי שהיה ברכב כנוסע ולא דיווח על התאונה ופעל להזמין כוחות הצלה.    

מה ההליך כאשר התרחשה תאונת דרכים (כגון עם נפגעים) :

למעשה מדובר בהליך המורכב מ2 שלבים : שלב חקירתי ושלב ניהול המשפט.

שלב חקירתי: שלב זה מתחיל מרגע קרות התאונה, ישנה חקירה ראשונית בשטח ע"י שוטרים, חקירת בוחן במקום התאונה, איסוף ממצאים מהמקום ע" צילום, ניסויים, בוחן שדה ראיה, ועוד… זימון לחקירה של המעורבים, חקירה באזהרה של החשוד. כמו כן כולל הטלת סנקציות מנהליות של פסילת רישיון מנהלית ע"י קצין משטרה לתקופה של 60 או 90 ימים בהתאם לסוג התאונה.    
בנוסף התביעה תשקול הגשת בקשה לפסילה עד תום ההליכים לבית משפט וכן לעיתים גם מעצר עד תום ההליכים והכל בהתאם לנסיבות המקרה, מידת המסוכנות, חומר הראיות הלכאורי וסוג התאונה קטלנית או חבלות של ממש.

בשלב זה (החקירתי) קיימת חשיבות מכרעת להיפגש ולהיוועץ עם עו"ד הבקיא בתחום והמכיר את עבודת המשטרה והתביעה בטרם ייחקר החשוד באזהרה.  

יחד עם זאת ככל וממצאי החקירה יובילו לכך שאין אשמה אזי שהתיק ייגנז ולמעשה לא יוגש כתב אישום.

שלב ניהול המשפט: זה הוא שלב שבו החשוד שנחקר באזהרה הופך להיות נאשם והתביעה מגישה כתב אישום בהתבסס על חומר הראיות שנאסף.

מדובר בשלב שבו הסנגור מבקש את חומר החקירה, בוחן את חומר הראיות, שוקל את הצעדים הנכונים לניהול התיק בהתאם לנסיבות המקרה ואופי תאונת הדרכים וכן הלקוח שעומד לדין על מנת להטיב את מצבו ולהביא את התוצאה הטובה ביותר עבורו.      

העונשים הצפויים בגין הרשעה :

בהתחשב בכך שהתרחשות התאונה נגרמה עקב ביצוע עבירת תנועה של הנאשם ובהתאם לתוצאה שיכולה להיות נזק ברכוש או לנזקי גוף ונפש, יכלול כתב האישום סעיפים מהתקנות ומפקודת התעבורה כגון נהיגה ברשלנות או בקלות ראש, או בחוסר זהירות, התנהגות שגרמה לחבלת גוף ונזק לרכוש או לנפש, חוסר תשומת לב לתנאי הדרך ועוד….

בית המשפט בגזר הדין מתחשב במידת הרשלנות (רשלנות גבוה בינונית או נמוכה), או חוסר הזהירות של הנהג, שנות הוותק שלו, עברו התעברותי ע"פ גליון ההרשעות שלו, וכן מה תוצאת הנזק שנגרם.

בהתאם לאמור, מורכב העונש מקנסות כספיים משמעותיים, פסילת רישיון הנהיגה בפועל, ועל תנאי, ואף מאסר בפועל תחת סורג או בריח או לחילופין מאסר בדרך של עבודות שירות. ושוב – הכול תלוי בנסיבות המקרה ובחומרת העבירה והנזק.

החשיבות לפנות לייעוץ וייצוג לעורך דין דוד כתר

עורך דין המתמחה בתחום דיני תעבורה ובעל ניסיון המכיר את הוראות החוק ונהלי המשטרה ועבודת המשטרה, היה קצין משטרה באגף התנועה, תובע תעבורה וסגן ראש יחידת תביעות תעבורה, יוכל לייעץ בשלב שבו טרם הוגש כתב האישום ובהמשך בשלב ניהול המשפט לבחון את חומר הראיות ולבדוק שגורמי המשטרה והתביעה לא פגעו בזכויותיו של הנאשם ויהיה בכך במסגרת הידע והניסיון שצבר וההכרה של התחום שהינה מאוד משמעותית להטיב עם החשוד או הנאשם בהתאם לשלב שבו הוא נמצא ונסיבות המקרה.