המקור החוקי לביצוע עבירות תנועה מוגדר בפקודת התעבורה ובתקנות התעבורה. מן הסתם ניתן לבצע עבירת תנועה גם לא באמצעות כלי רכב, כגון: הולך רגל שעובר ברמזור אדום. אולם על פי רוב עבירות התנועה מתבצעות תוך שימוש בכלי רכב. עבירות אלו מתחלקות לדרגות ובהתאם לחומרתן נקבעת הענישה. מקרים קלים יותר הענישה מתבטאת בקנסות ובתנאים, במקרים חמורים יותר הענישה יכולה להיות מורכבת מפסילה בפועל, פסילה על תנאי, קנסות גבוהים, מאסרים (יכול להיות מס' שנים),עבודות שירות, הפניה לקצין מבחן וכו'.
הענישה נקבעת בהתאם לאמור בחוק אך בכל מקרה נבחנים גם נסיבות המקרה, חומר הראיות ונסיבותיו האישיות של הנאשם כגון וותק בנהיגה, עבירות קודמות וכו'.
אין דומה מקרה של תאונת דרכים של נזק בלבד לעומת תאונת דרכים שבה נהרג אדם או בנהיגה במהירות של מס' קמ"ש בודדים לעומת מהירות של 200 קמ"ש – ששם בית משפט מייחס לנהיגה במהירות כזאת כנהיגה תוך מודעות למעשה ויחמיר עם הנהג. הרעיון הינו שבנושא זה עומדים אינטרסים של הרתעת הציבור והנטייה תהיה להחמיר בענישה על מנת ליצור נורמות התנהגות מכלל הנהגים כדי להגן על משתמשי הדרך וליצור הקפדה על כללי הנהיגה, לעומת אדם שביצע עבירה קלה וטעה ותהיה נטייה להקל.
ניתן להבין מתוך הענישה שבפקודה ובתקנות כי עבירות שעונש הוא קנס בלבד אזי שמדובר בעבירות קלות. לעומת זאת כאשר הענישה כוללת פסילה, מאסר אזי שמדובר בעבירות חמורות, כגון: נהיגה בשיכרות, נהיגה בפסילה, נהיגה של בלתי מורשה (נהג שלא הוציא רישיון מעולם, או שאין לו רישיון לסוג הרכב), נהיגה במהירות מופרזת, נסיעה באור אדום בנסיבות מחמירות ועוד…
המדינה על מוסדותיה פועלת באופן הבא כדי להרתיע ולנסות לגרום לנהגים להקפיד על חוקי התנועה, בין בשיטה של קביעת נקודות לעבירות תנועה שונות על ידי משרד התחבורה אשר מפעיל סנקציות במסגרת הפקודה מול נהגים שצבר ניקוד בהתאם לשיטה. הדבר מתבטא בהפניה לקורסים/בדיקות רפואיות במכון הרפואי/פסילה בפועל. בעיקרון ניתן להיווכח כי משרד התחבורה מדרג עבירות תנועה חמורות ובינוניות על ידי קביעת מס' הניקוד לכל עבירה.
הנקודות מצטברות מיום העבירה ונמחקות לאחר שנתיים. מי שבתוך שנתיים צבר 12 נקודות, יצטרך לבצע קורס נהיגה נכונה על חשבונו (לתקופה של 3 ימים). מעבר בהצלחה של הקורס יתחיל את ההצטברות של הספירה מחדש. אולם מי שלא ייגש לקורס משרד הרישוי יכול לפסול את רישיונו, לעומת זאת מי שצבר בתוך שנתיים 22 נקודות, תוארך תקופת המשך הספירה עבורו בשנתיים נוספות (כלומר 4 שנים). המשמעות של מי שצבר 24 נקודות, ייצטרך לעבור קורס נהיגה נוסף (ייעודי) על חשבונו. נהג שצבר מעל 36 נקודות, רישיון הנהיגה שלו יישלל ולאחר תקופה של 3 חודשים יוחזר הרישיון. כמובן שיש גם סנקציות למי שצבר 72 נקודות, שאז ייפסל ל 9 חודשים ויצטרך להתמודד בבדיקות במכון הרפואי, טסט ומבחן עיוני (תיאוריה).
קיימת ענישה במסגרת ניהול הליכים בבתי משפט לתעבורה שבהם בהתאם לפקודה ולמקרה מטיל בית המשפט את הענישה על כל הרכיבים שהוזכרו לעיל. מעבר לכך קיימת "ענישה" מנהלית של משטרת ישראל הכוללת איסור שימוש בכלי רכב, פסילת רישיון נהיגה, מעצרים ותפיסה של כלי רכב כמוצגים (למשל בתאונות דרכים).
רשימת עבירות תנועה נפוצות: מהירות, נהיגה בשכרות, נסיעה באור אדום, נהיגה ללא רישיון נהיגה/רכב, אי ציות לתמרורים (עצור, אי מתן זכות קדימה, אין כניסה, חניה וכו'), אי שמירה על נתיבי נסיעה, עבירות משקל (משקל עודף), עקיפות מסוכנות וקו לבן, נהיגה בקלות ראש או בחוסר זהירות.
הסיבה לפנות לייעוץ משפטי
לעורך דין שבקיא בתחום היא מכיוון שמכיר את עבודת התביעה. עו"ד דוד כתר היה תובע משטרתי וסגן ראש יחידת תביעות תעבורה בירושלים. מכיר את הנהלים והתפיסה המשטרתית, התביעתית ולכן יהיה בכך להטיב עם הנאשם בהתאם לנסיבות המקרה.