מה צריך לדעת?
ייצוג על ידי עו"ד לתעבורה
עניין הייצוג הינו מהותי כאשר מדובר בעבירה הנחשבת למן החמורות שבפקודת התעבורה. ההתייחסות בין היתר נובעת מהמסוכנות שנוצרת בהיות הנהג בגילופין וההסתברות להתרחשות של תאונת דרכים הינה גבוה.
לאור שינוי תרבות השתייה בקרב הציבור ובפרט בקרב צעירים שהולכת וגוברת עם השנים, משקיעה משטרת ישראל מאמצים ושמה לה לדגש לאכוף ביתר שאת כנגד התופעה.
מדובר בעבירה מורכבת לאכיפה שבגינה קבע המחוקק ענישה דרקונית של פסילת מינימום של שנתיים ורכיבים נוספים של ענישה בתלות בנסיבות המקרה ועברו של הנהג.
אפס סבלות כלפי נהגים חדשים, נהגים צעירים ונהגים מקצועיים
המחוקק קבע "אפס סבלנות" כלפי "אוכלוסיות מיוחדות" בין היתר משיקולים שהם נמצאים הרבה שעות בכביש, ובין בשל תופעת השתייה הקיימת ואוכלוסייה זו נדרשת להישמר יותר ולהקפיד על ערנות וצלילות הדעת בעת הנהיגה – אחרת "תורחק מן הכביש" וכך המחוקק מתכוון להשיג שמירה על הבטיחות של המשתמשים בדרך.
"אפס סבלנות" משמעו שלגבי נהגים חדשים או נהגים צעירים (מתחת לגיל 24 ) ונהגים מקצועיים (רכב ציבורי, משאיות וכו') למעשה אסור לשתות בכלל ! הכמות שנקבעה הינה מזערית 50 מק"ג בליטר אוויר נשוף ו 10 מיליגרם ב 100 מילי ליטר בדם.
גישת המחוקק
גישת המחוקק הינה להרתיע את הנהגים מלבצע עבירה של נהיגה בשכרות וקיימת ענישת מינימום למי שיורשע בנהיגה בשכרות. סעיף 39 א’ לפקודת התעבורה קובע פסילת מינימום שלא תפחת משנתיים מעבר לרכיבי ענישה נוספים. אך בית המשפט יכול בהתקיים נסיבות מיוחדות לקבוע פסילה קצרה יותר.
כחלק מהגישה להרתיע נהגים לנהוג בשכרות קבע המחוקק בסעיף 64ב. 64ג. 64ד. לפקודת התעבורה, כי שוטר יכול לדרוש בדיקת נשיפה במכשיר ינשוף מכל נהג אף ללא חשד !!!
נהג שיסרב לתת נשיפה במכשיר ינשוף לאחר שהוסבר לו המשמעות של הסירוב – ייחשב לפי החוק כנהג שיכור.
בדיקה באמצעות נשיפון
מכשיר המשמש את המשטרה על מנת לקבל אינדיקציה ראשונית של נוכחות אלכוהול ע"י דיגמת נשיפה של הנבדק. חשוב לדעת שאין חובה להסכים להיבדק באמצעות הנשיפון, אך בדיקה באמצעותו יכולה לעיתים למנוע עיכוב הנבדק לבדיקה בינשוף או בדיקת דם לאיתור אלכוהול בגופו מאחר ותתקבל תוצאה נמוכה מהמידה הקבועה ע"י הפסיקה בעיקר לגבי נהגים שאינם משתייכים לקבוצה של האוכלוסייה המשתייכת לקבוצת ה"אפס סבלנות" (נהגים חדשים/צעירים/ מקצועיים).
בדיקה באמצעות מכשיר ינשוף
מכשיר ינשוף שאושר ע"פ התקנות התוצאה שתתקבל ממנו תשמש ראייה בבית משפט. מדובר בהליך יותר מורכב שבו הנבדק צריך לתת לפחות 2 נשיפות והליך הבדיקה מתארך מספר דקות. יתכן שהנבדק יידרש לתת יותר נשיפות מסיבות שונות כגון שכמות האוויר שנתן אינה עומדת בדרישות או פשוט חוסר הבנה של ההוראות מהשוטר וכן סיבות אחרות. יחד עם זאת המכשיר מנפיק פלטי נייר המציגים את נתוני הבדיקה ומהווים ראיה בבית המשפט.
מהי הכמות אלכוהול בינשוף שבה יוגש כתב אישום
לגבי אוכלוסיות מיוחדות ע"פ החוק נקבע 50 מק"ג בליטר אוויר נשוף, אך המשטרה אוכפת מערך של 100 מק"ג (להזכיר שמדובר בכמות מזערית ביותר ולכן יש להתייחס לעניין כאפס סבלנות ואסור לשתות בכלל).
לגבי יתר האוכלוסייה החוק קובע 240 מק"ג אלכוהול בליטר אוויר, אך לאור פס"ד עוזרי (עפ"ת 25457-04-10 ) המשטרה אוכפת מערך של 290 מק"ג.
בדיקת מאפיינים
במסגרת הליך הבדיקה שעורכת המשטרה, מבצע השוטר בדיקת התנהגותית לנבדק במטרה להתרשם ולבחון את מידת שכרותו בהתבסס על התרשמותו וחושיו של השוטר. הדבר נעשה במסגרת המפגש בין השוטר לנבדק, השוטר מריח אם יש ריח אלכוהול מהנבדק, מקיים איתו שיחה וכן בדוק את יכולתו ללכת ישר, לבצע נגיעה באף כשעיניו עצומות וכן אלמנטים נוספים הבוחנים, לכאורה, התנהגות של הבנה וביצוע פעולות מוטוריות פשוטות. לגבי בדיקת מאפיינים למעשה מדובר במידע שנחשף בפני השוטר בחושיו והוא מתעד אותו במסגרת איסוף הראיות של בדיקת השכרות.
חשוב להבין כי הפסיקה ובתי משפט מתייחסים לבדיקת המאפיינים והיא מהווה ראייה שניתן להרשיע באמצעותה לבד. אולם ככל שהנבדק יצליח לבצע כראוי את המבחנים וכן במצבים שבהם לא תהיה ראייה של בדיקת ינשוף או בדיקת דם (לא עקב סירוב לבצעם שאז ייחסו לנבדק נהיגה בשכרות מכוח סירוב לבדיקה), יהיה בדבר להטיב עם הנבדק ולעיתים לזכותו.
בדיקת דם
בדיקת שנעשית בתנאי מעבדה. הנבדק נדרש לתת דגימת דם ויש הליך סדור בעניין. לגבי בדיקת דם בשונה מבדיקת ינשוף אזי צריך שיהיה לשוטר חשד לגבי היות הנבדק נוהג שיכור או שהנבדק מעורב בתאונת דרכים (ואז לא צריך חשד).
בדיקת שתן
נועד לאיתור סמים או שרידי סם בגופו של הנבדק, גם כאן נדרש חשד כפי שצויין בבדיקת דם.
סירוב לבדיקה
לשוטר סמכות לדרוש מהנהג לבצע בדיקת נשיפה (בינשוף ללא חשד), ולגבי בדיקת דם ובדיקת שתן (נדרש חשד או מערובות בתאונת דרכים).
נהג שיסרב לבצע הבדיקה כאשר השוטר עמד בדרישה של מתן הסבר לנהג והנהג הבין את משמעות סירובו קרי שייחשב שיכור אם ייסרב לתת את הבדיקה או ייסרב ע"י התחמקות באופן התנהגותו הוא ייחשב כמי שנהג בהיותו שיכור.
מדובר בעניין מהותי ושוטר שלא הסביר את משמעות הסירוב כמתבקש בחוק יכול להביא לזיכוי מנהיגה בשכרות בגין סירוב כאשר יוכח שכך היה.
תיקי הסירוב בדרך כלל מקוטלגים כתיקים חמורים ("תלתן") שהתביעה מבקשת להחמיר עם הנהגים.
סנקציות מנהליות
נהג שנתפס נוהג בשכרות צפוי להיפסל מנהלית ל 30 יום כמו כן הרכב שבו נהג להילקח ל 30 ימים למגרש על חשבון הנהג במסגרת השבתה מנהלית. לעיתים בנסיבות של שכרות גבוה ו/או תאונת דרכים התביעה המשטרתית מגישה בקשה לבית המשפט לפסילה עד תום ההליכים, בקשת מעצר עד תום הליכים לאור מסוכנת הנהג.
ענישה מחמירה
כפי שניתן להיווכח מדובר בעבירה שיש בגינה ענישה מחמירה. פסילת מינימום של שנתיים ואם כבר הורשע בנהיגה בשכרות תוך שנה מיום ההרשעה הראשונה יושת עליו פסילת רישיון של מינימום 4 שנים. כמו כן ישנם רכיבי ענישה נוספים. בתי המשפט אינם סלחנים לנהיגה בשכרות חוזרת ונוטים להחמיר ולהרחיק את הנאשמים מהכביש בדרך של השתת מאסר כך שלעיתים ישנה ענישה שמחמירה עם חלק מנאשמים באופן מסויים.
פגמים מהותיים בראיות
ישנם מקרים בהם מתגלים פגמים מהותיים בראיות, פגמים שיכולים לבטל את כתב האישום. צריך לדעת איך לאתר את הפגמים ואיך לנצל אותם לטובת הנאשם.
משמעות הפנייה לעורך דין לתעבורה
הדרך להתמודד עם תיקי נהיגה בשכרות היא לפנות לעורך דין מהתחום שמכיר את עבודת התביעה ויידע לאתר פגמים מהותיים מחומר הראיות כולל הכרה של נהלי המשטרה, עבודת התביעה ועבודת השוטרים המפעילים והטכנאים ובדרך זו לפעול להטיב את מצבו של הנאשם. עו"ד דוד כתר עסק בתחום שנים רבות כקצין משטרה, היה תובע משטרתי ופרש לגמלאות ממשטרת ישראל כסגן ראש יחידת תביעות תעבורה בירושלים.